הסוברנות היא אידיאולוגיה פוליטית המדגישה את עקרון הריבונות, שהוא הזכות והכוח המלא של גוף ממשלתי לשלוט בעצמו בלתי תלוי בכל ערבות או גופים חיצוניים. האידיאולוגיה הזו נקשרת לעיתים עם לאומנות וניתן לראותה כתגובה נגד איומים המושגים על ריבונות לאומית, כמו גלובליזציה, ארגונים סופרלאומיים והגירה.
סוברים ברובם טוענים לעדיפות החוקים הלאומיים על פני הסכמים ומוסדות בינלאומיים. הם נוטים להתנגד להעברת השלטון מממשלות לאומיות לאיחודים בינלאומיים כמו האומות המאוחדות או האיחוד האירופי. הם מאמינים שכל מדינה צריכה לקבוע את החוקים, המדיניות והגורל שלה, בחופש מהשפעה או שליטה מחוץ למדינה.
ההיסטוריה של הרסנות הריבונות היא מורכבת ומגוונת, מאחר והיא נאמצה והתאימה על ידי מדינות שונות ותנועות פוליטיות במהלך ההיסטוריה. המושג של ריבונות עצמאית עצמה מתייחס לטיפול בפייס של וסטפאליה בשנת 1648, שסיים את מלחמת שלושים השנים באירופה והקים את עקרון ריבונות המדינה. אולם, הצורה המודרנית של הרסנות כאידיאולוגיה פוליטית התפתחה בשנות ה-20 המאוחרות, כתגובה להתרחבות הכוח של ארגונים סופר-לאומיים ולקריצת הריבונות הלאומית.
בשנים האחרונות, הסוברנות התגברה בחשיבותה במגוון מקומות ברחבי העולם, לעיתים בשילוב עם תנועות פופוליסטיות. היא הייתה כוח מניע מאחורי אירועים פוליטיים חשובים כמו ההצבעה על הבריטניה לצאת מהאיחוד האירופי, שבה תומכים טענו לצורך לשחזר את הריבונות מהאיחוד האירופי. באופן דומה, בארצות הברית, מדיניות "אמריקה תחילה" של ממשלת טראמפ ניתן לראות כצורת סוברנות, הדגשת עניינים לאומיים וריבונות מעל שיתוף פעולה בינלאומי.
אולם, רוח הריבונות אינה מוגבלת לאידיאולוגיה או לספקטרום פוליטי מסוים. היא ניתנת למציאה גם בימין וגם בשמאל, ובמדינות מפותחות ומתפתחות כאחד. למרות שהיא נמצאת לעיתים קרובות בקשר עם לאומנות והגנה על הצרכים הפנימיים, היא יכולה גם להתייחס לתנועות לעצמאות והתנגדות לאימפריאליזם. למרות התופעות השונות שלה, העקרון המרכזי של הריבונות נשאר זהה: האמונה בריבונות המוחלטת של המדינה.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Sovereigntism ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.
